קופירייטינג: המדריך שמגלה את מה שרוב המאמרים לא אומרים

בכל פעם שנעצרים על מודעה, פותחים אימייל שיווקי, או ממשיכים לקרוא טקסט שיווקי, יש מאחורי זה מלאכת מחשבת שנקראת קופירייטינג. 

אבל מה זה בדיוק? ולמה רוב ההסברים שנמצאים ברשת מסתפקים בהגדרה בסיסית ומפספסים את הדברים שבאמת קובעים אם הקופי עובד או לא? 

כאן יהיה אפשר למצוא את מה שלא מדברים עליו מספיק: הפסיכולוגיה העמוקה, הטכניקות שעובדות בשוק הישראלי, ומה שמפריד בין קופי שממיר לקופי שנשכח. 

קופירייטינג מה זה: הגדרה שאי אפשר לפספס 

קופירייטינג הוא כתיבה שמטרתה לשכנע אדם ספציפי לבצע פעולה ספציפית.

לא לידע, לא לבדר, לא לרשום. לשכנע. 

כשנעצרים על מודעה שבדיוק מדברת אל מה שמעסיק אותנו ברגע זה, כשמייל שיווקי גורם להרגיש שמישהו כתב אותו אישית, כשתיאור מוצר גורם להוסיף לסל גם בלי שתכננו, זה קופירייטינג שעשה את עבודתו. 

המונח מגיע מאנגלית: "copy" פירושו טקסט שיווקי, "writing" פירושו כתיבה. אבל הגדרה טכנית לא מספרת את הסיפור המלא.

קופירייטינג הוא גם מחקר, גם פסיכולוגיה, גם אסטרטגיה.

הכתיבה עצמה היא השלב האחרון של תהליך שרובו קורה לפני שנוגעים במקלדת. 

עיקרון "הקורא הבודד" בקופירייטינג

גארי הלברט, אחד הקופירייטרים המצליחים ביותר של המאה ה-20, לימד את תלמידיו לפני שכותבים מילה אחת לדמיין אדם אחד ספציפי שיושב מולם.

לא "גברים בני 35 עד 55 עם הכנסה בינונית-גבוהה", אלא אדם בשם כלשהו, עם חיים ספציפיים, עם חששות מוגדרים, עם חלומות מסוימים. 

רוצה לקרוא עוד על ניתוח פרסונה?
הינה מאמר שמדבר על הנושא הזה ועל שיווק בפייסבוק

למה זה עובד? 

הקורא האמיתי, שיש לו תכונות דומות לדמות הדמיונית, מרגיש שמדברים ישירות אליו. 

איך מיישמים את זה?

לפני שכותבים, מגדירים: מי זה? מה הוא עושה בשעה שמונה בבוקר? מה מטריד אותו כשהוא נוהג לעבודה? מה הוא אמר לאחרון שלו אתמול בלילה שהוא "אמור לעשות"? 

כשיש תשובות לשאלות האלה, הקופי כותב את עצמו. 

דוגמה להבדל: 

פנייה לכולם: "שירות ייעוץ עסקי לעסקים קטנים ובינוניים." 

פנייה לאדם אחד: "לבעל המוסך שיודע שהוא טוב במלאכה אבל לא הבין מתי הפסיק לנהל עסק והתחיל להיות עובד שלו." 

אותו שירות. שני עולמות שונים של תגובה. 

מחקר: מה שרוב בעלי העסקים מדלגים עליו 

קופירייטינג שנכתב בלי מחקר הוא ניחוש. קופירייטינג שנכתב אחרי מחקר הוא תגובה לצורך אמיתי. 

קריאת ביקורות בקופירייטינג

אחת הטכניקות החזקות ביותר לאיסוף חומר גלם לקופי היא קריאת ביקורות, לא רק של העסק שלנו, אלא של המתחרים. בייחוד הביקורות השליליות. 

ביקורת שלילית מגלה בדיוק מה הלקוח ציפה לקבל ולא קיבל.

ביקורת חיובית מגלה בדיוק מה הפתיע אותו לטובה.

שניהם הם זהב עבור קופירייטינג. 

אם מישהו כתב "ציפיתי שיסבירו לי מה אני בדיוק משלם, אבל קיבלתי חשבון שלא הבנתי", זה לא רק ביקורת על מתחרה.

זו כותרת לדף הנחיתה של העסק שלנו: "כל שקל שמשלמים יוסבר לפני שמשלמים. בלי הפתעות בחשבון." 

שיחות עם לקוחות קיימים 

שאלה אחת שמניבה חומר גלם יקר ערך: "מה היה הדבר שהכי חששת ממנו לפני שהחלטת לעבוד איתנו?" 

התשובה לשאלה הזו היא בדיוק ההתנגדות שהקופי צריך לטפל בה.

לקוח שאמר "פחדתי שיקח לי חודשים להבין את המערכת" מספק את הקו "מתחילים להשתמש ביום הראשון. מובטח." 

ניתוח שאלות בפורומים ובקבוצות 

קבוצות פייסבוק בתחום הרלוונטי, פורומים, ו-Reddit הם מכרות זהב לשפת הלקוח.

כשמישהו שואל "למה כל פעם שמנסה לX קורה לי Y?", זה משפט שיכול להיכנס ישירות לכותרת. 

"הגלשן החכם" ביסודות השכנוע

יוג'ין שוורץ, אחד הקופירייטרים הגדולים של כל הזמנים, תיאר את תפקיד הקופי בצורה שנחקקת בזיכרון: כל משפט צריך לגרום לקורא לרצות לקרוא את המשפט הבא. 

לא לספק מידע. לא לשכנע. לגרום להמשיך לקרוא. 

הוא קרא לזה "slippery slide" כי ברגע שמישהו מתחיל, הוא לא מצליח לעצור. כמו גלשן על מגלשה. 

כיצד בונים את המגלשה בקופירייטינג? 

פתיחה עם שאלה שאי אפשר לא להמשיך אחריה: "מה היה קורה אם הדבר הכי גדול שמגביל את העסק שלך לא היה התקציב, לא המתחרים, ולא המיקום?" 

הקורא לא יכול להפסיק שם. הוא חייב לדעת את התשובה. 

אחרי שנוצרה השאלה, כל פסקה מתחילה לפתוח תשובה חלקית ולפתוח שאלה חדשה.

המוח האנושי לא אוהב שאלות פתוחות. מחקר שנקרא "אפקט זייגרניק" הראה שאנשים זוכרים טוב יותר משימות שלא הסתיימו מאשר משימות שהסתיימו.

אותו עיקרון חל על קריאה. טקסט שמשאיר שאלות פתוחות גורם לקורא להישאר. 

דוגמה למגלשה בפועל

יש פירצה אחת שדרכה כמעט כל עסק קטן מפסיד כסף מדי חודש – מבלי לדעת מכך בכלל.

זו לא שגיאת חישוב ולא עובד שזילזל. מדובר במשהו שנבנה בעסק בהדרגה, בכל פוסט שעלה בשנתיים האחרונות.

עצרת לקרוא את זה? כנראה שהבנת מיד שהפנייה הזו היא בדיוק אליך

המוח שמחפש ניגודים: טכניקת הניגוד בקופירייטינג 

המוח האנושי לא חושב בערכים מוחלטים. הוא חושב בניגודים.

משהו לא נראה יקר בפני עצמו. הוא נראה יקר יחסית לאלטרנטיבה. 

קופירייטינג שמבין את עיקרון הניגוד יוצר הקשרים שגורמים למה שמציעים להיראות כמו ההחלטה הנכונה. 

ניגוד בין עלות השירות לבין מחיר ההפסד

לא "השירות עולה 2,000 שקל". אלא "2,000 שקל הם פחות ממה שרוב העסקים מפסידים בחודש אחד על קופי שלא עובד." 

ניגוד בין מאמץ לתוצאה: 

לא "תהליך פשוט של שלושה שלבים". אלא "בעוד שאחרים עובדים חודשים על זה, זה לוקח שלושה שלבים." 

ניגוד בין "לפני" ל"אחרי": 

הטעות הנפוצה כאן היא לתאר את ה"לפני" ואת ה"אחרי" בצורה גנרית.

הכוח האמיתי של הניגוד הזה הוא בספציפיות שגורמת לקורא לראות את עצמו בסיפור. 

"לפני" גנרי: "עסק שנאבק בשיווק."

"לפני" ספציפי: "עסק שמוציא 8 שעות בשבוע על תוכן שמקבל 23 לייקים בממוצע, ו-21 מהם הם אנשים שכבר מכירים אותם." 

הספציפיות גורמת לקורא לחוש זיהוי. זיהוי גורם לאמון. אמון פותח את הדרך לשכנוע. 

מילים עוצמתיות בקופירייטינג בעברית 

בניגוד לספרות האנגלית שמציגה רשימות של "power words" שחלקן לא מתאימות לתרבות הישראלית, כאן מפורטות מילים וביטויים שמוכחים כעובדים בשוק המקומי. 

מילים שיוצרות דחיפות: 

• "עכשיו" עובדת טוב יותר מ"מהר".
• "היום" עובדת טוב יותר מ"בקרוב".
• "נשארו X מקומות" עובדת הרבה יותר טוב מ"המקומות מוגבלים".
• "רק עד [תאריך ספציפי]" עובדת יותר טוב מ"לזמן מוגבל". 

טקסטים שיוצרים אמון: 

• "מוכח" עובד טוב יותר מ"מצוין".
• "נבדק" עובד טוב יותר מ"איכותי".
• "ללא התחייבות" מוריד חסמים.
• "ניתן לביטול בכל עת" גורם לאנשים לפעול מהר יותר. 

ביטויים שיוצרים ערך: 

"חינם" עובדת תמיד אבל עובדת טוב יותר כש-"חינם" מגיע עם פירוט של מה בדיוק מקבלים בחינם.

"בלעדי" עובדת כשהיא אמיתית.

"חדש" עובדת אבל מתיישנת מהר. כדאי לשלב אותה עם "מה שמשתנה". 

מילים שכדאי להימנע מהן: 

"מעולה", "מקצועי", "איכותי", "מוביל" הן מילים שכולם משתמשים בהן ולכן הן כבר לא אומרות כלום.

אם אפשר לצרף אותן לכמעט כל עסק בענף ללא שינוי, הן לא מייצרות ערך.

מחליפים אותן בהוכחה: לא "שירות מקצועי" אלא "1,200 לקוחות מאז 2018 שחוזרים שנה אחרי שנה." 

F-Pattern ומה הקשר שלו לקופירייטינג

מחקרים של חברת Nielsen Norman Group שעוקבים אחרי תנועת עיני הקוראים גילו תופעה שמשנה את כל גישת הכתיבה: אנשים לא קוראים טקסט באינטרנט. הם סורקים אותו. 

דפוס ה-F: 

הקריאה מתחילה משמאל לימין בשורה העליונה.

אחר כך יורדים קצת ושוב קוראים משמאל לימין, אבל פחות רחוק. ואז עיני הקורא זורקות מבט אנכי כלפי מטה לאורך הצד השמאלי של הדף. 

התוצאה: המידע שממוקם בשמאל, בתחילת השורה, ובשורות הראשונות של כל פסקה, הוא מה שנקרא.

מה שנמצא באמצע השורה, רחוק מהשמאל, ובסוף הפסקות, רוב הסיכויים שיפוספס. 

איך זה מתקשר לקופירייטינג בפועל?

המידע החשוב ביותר צריך להיות במילים הראשונות של כל פסקה.

"החיסכון שלך יכול להגיע ל-40% אם…" עובד טוב יותר מ"…אם תיישם את השיטה שלנו תוכל לחסוך עד 40%." 

פסקאות קצרות: 

בגלל דפוס הסריקה, פסקאות ארוכות נראות כ"בלוק טקסט" שהמוח מדלג עליו אוטומטית.

פסקאות של שתי עד שלוש שורות מקבלות קריאה. פסקאות של שש שורות מקבלות מבט ושעובר הלאה. 

קופירייטינג למובייל: כללים שהרוב מתעלם מהם 

נכון להיום, יותר מ-60% מהגלישה בישראל מתבצעת ממכשיר נייד. ועדיין, רוב הקופי נכתב עם חשיבת מחשב שולחני. 

מה שונה בקופירייטינג למובייל?

הגודל שנראה: מסך של 6 אינץ' מציג בממוצע 60 עד 80 מילים בלבד לפני שצריך לגלול.

זה אומר שהכותרת, הפסקה הראשונה, וה-CTA הראשון חייבים להכנס לאותו שטח ראיה. 

האצבע, לא העכבר: אנשים גוללים מהר יותר ממה שם לוחצים עכבר.

חלון ההזדמנויות לעצור את הגולש קצר יותר. כותרות צריכות לעשות את עבודתן מהר יותר. 

הסביבה מוסחת: אנשים גולשים בסמארטפון בתחבורה ציבורית, בזמן שמחכים, ובין שיחות.

הפנייה לריכוז ממושך עובדת פחות. קופי שמעביר את המסר בעשרים שנייה עובד יותר. 

מה לעשות בפועל?

לבדוק כל טקסט שיווקי במסך של סמארטפון לפני שמפרסמים.

אם הכותרת לא מתאימה למסך אחד, היא ארוכה מדי.

אם ה-CTA לא נראה מעל הקיפול של המסך, יש צורך לשנות את הסדר. 

קופירייטינג ל-WhatsApp Business: הפלטפורמה שמחכה לניצול 

ישראל היא אחת המדינות עם שיעורי השימוש הגבוהים בעולם ב-WhatsApp, ועדיין רוב העסקים כותבים הודעות WhatsApp כמו שהם כותבים אימיילים. זו טעות יקרה. 

הדגשים המרכזיים: 

WhatsApp הוא ערוץ אישי.

הודעה שם מרגישה פלישה אם לא נכתבת נכון.

האינטימיות היא יתרון כשמשתמשים בה נכון, ונזק כשמתעלמים ממנה. 

עקרונות לקופירייטינג ב-WhatsApp Business: 

להתחיל בשם (אם מוכרים). "שלום [שם]" לא מספיק. "שלום [שם], שמתי לב שהייתה אצלנו לפני שלושה חודשים ורציתי לשאול" מרגיש אנושי. 

לשמור על קצר. הודעת WhatsApp שמצריכה גלילה נקראת פחות מאחת שנגמרת ב-"fold". 

לשים את ה-CTA כפסקה נפרדת לגמרי בסוף. אל תקבצו אותו לתוך הטקסט. 

דוגמה: 

"שלום דנה, שמנו לב שהגיע הזמן לתזכורת השנתית לבדיקה. אנחנו זמינים ביום שלישי וחמישי בשבוע הבא. 

רוצה לתאם עכשיו?" 

שלוש שורות. ברורות. מכבדות. עם CTA שמושך פעולה. 

הגבול שבין שכנוע למניפולציה

קופירייטינג שעובד משתמש בפסיכולוגיה. אבל יש גבול בין שכנוע לגיטימי לבין מניפולציה שמזיקה ללקוח. 

מה נחשב לשכנוע לגיטימי?

יצירת דחיפות אמיתית: "המחיר עולה ב-1 לחודש" כאשר המחיר באמת עולה.

הוכחה חברתית אמיתית: עדויות אמיתיות ולא מבוימות.

ניהול התנגדויות: לענות על שאלות אמיתיות שהלקוח שואל.

הדגשת תועלות: לדבר על מה שהלקוח באמת מקבל. 

מה חוצה את הגבול בקופירייטינג?

מחסור מדומה: "נשארו 3 מקומות בלבד" כאשר יש אינסוף מקומות.

כפיית הסכמה: עיצוב שגורם לאנשים להסכים ל"תנאים" בלי שקראו אותם.

הבטחות שלא ניתן לעמוד בהן: "תוצאות מובטחות תוך שבעה ימים" כשאין בסיס לזה. 

למה זה חשוב מעבר לאתיקה?

לקוח שהרגיש שמניפולציה בוצעה עליו לא חוזר.

הוא גם מדבר. בעידן שבו ביקורת אחת בגוגל נקראת על ידי מאות לקוחות פוטנציאליים, קופי שנוי במחלוקת עולה הרבה יותר ממה שהרוויח. 

קופי לדף מחירים: הנושא שאף אחד לא מלמד 

דף המחירים הוא אחד הדפים הפחות-מטופלים מבחינת קופירייטינג, ואחד מהשפיעים ביותר על ההחלטה.

רוב העסקים כותבים שם: "חבילה בסיסית: 299 שקל. חבילה מקצועית: 499 שקל. חבילה פרימיום: 799 שקל." 

זה לא קופי. זה תעריפון. 

מה שכדאי לשנות? 

שמות החבילות: "בסיסית", "מקצועית", "פרימיום" הן מילים שכולם משתמשים בהן ולא אומרות כלום.

לתת לחבילות שמות שמסבירים את הלקוח שפונים אליו: "לעסק שמתחיל", "לעסק שצומח", "לעסק שרוצה להוביל". 

תיאור החבילה: לא לרשום רשימת פיצ'רים. לרשום מה הלקוח יכול לעשות עם החבילה הזו שלא יכול לעשות בלעדיה. 

המחיר: להציב אותו בהקשר. "499 שקל לחודש, פחות מארוחת צהריים יומית, עבור מערכת שמנהלת 200 לקוחות." 

כפתור ה-CTA: לא "קנה עכשיו". לא "התחל ניסיון". אלא "בחר את [שם החבילה] ותתחיל עוד היום". 

עיגון מחירים (Anchoring): 

אחד הכלים החזקים ביותר בדף מחירים: להציג תחילה את האפשרות היקרה ביותר.

המוח האנושי משתמש במחיר הראשון שרואה כ"עוגן". כל מחיר שבא אחריו נראה זול יותר ביחס אליו. 

דף שמתחיל ב-799 ומציג את 499 כ"הפופולרית ביותר" גורם ל-499 להרגיש כמו עסקה.

אותו 499 בדף שמתחיל בו כ"אפשרות הבסיסית" הרגשה שונה לחלוטין. 

קופי לתיאורי מוצרים: מה מפריד בין מכירה לתיאור 

אחד ההבדלים הגדולים בין חנות שמוכרת לחנות שמציגה, הוא איך כותבים את תיאורי המוצרים. 

תיאור גנרי 

"אוזניות Over-Ear אלחוטיות. בלוטות' 5.0. בידוד רעש פעיל. סוללה 30 שעות. משקל 250 גרם." 

תיאור שמוכר: 

"שמיעת מוזיקה שכל שאר הרעש פשוט נעלם.

בין אם זה ילדים ברקע, פגישות ווירטואליות שמסביב, או נסיעה ברכבת, הסוללה מחזיקה כל יום עבודה מלא פעמיים לפני שצריך לטעון.

שנתיים שמשתמשים בהן בלי לדאוג." 

מה שונה: כל תכונה הפכה להקשר. "30 שעות סוללה" הפך ל"כל יום עבודה מלא פעמיים". "בידוד רעש פעיל" הפך ל"כל שאר הרעש פשוט נעלם". 

שלוש שאלות שיכולות לשנות כל תיאור מוצר: 

1. מתי הלקוח ישתמש בזה?
2. עם מי יהיה כשישתמש?
3. איזו בעיה זה פותר שהוא לא דיבר עליה לאף אחד אבל חשב עליה? 

קופי לעסקים שלא מוכרים אונליין 

הרבה מידע על קופירייטינג מדבר על חנויות אונליין ודפי נחיתה. אבל מה עושים עם עסק שירותים שמוכר בשיחה, לא בלחיצה? 

עורך דין, רואה חשבון, קבלן שיפוצים, מאמן כושר, פסיכולוג.

אצלם הקופי לא אמור לגרום ל"קנה עכשיו".

הוא אמור לגרום ל"רוצה לדבר איתם". 

שינוי המהות בקופירייטינג

מטרת ה-CTA היא לא רכישה, אלא שיחה.

ה-CTA הנכון כאן הוא "השאר פרטים ונחזור תוך שעה" או "תאם שיחת היכרות של 20 דקות, ללא עלות". 

מה הקופי צריך לעשות? 

להוריד את הסיכון הנתפס.

"שיחת היכרות ראשונה ללא עלות" מורידה את רמת המחויבות.

"לא צריך להכין כלום מראש" מורידה את הסף. 

לבסס סמכות מבלי להתפאר.

"עבדנו עם 340 תיקים בתחום הנדל"ן ב-8 השנים האחרונות" עובד יותר טוב מ"אנחנו המשרד המוביל בתחום". 

לגרום ללקוח לדמיין את השיחה.

"תוך 20 דקות, נבין יחד אם יש כאן משהו שאפשר לפתור ואיך" מוריד חרדה ומגדיל המרה. 

הקשר בין קופירייטינג לאמון: מה שבונה ומה שהורס 

כל מסר שיווקי עובר שלושה מסננים בראש הקורא: "האם זה אמיתי?", "האם זה רלוונטי לי?", "האם זה שווה את הזמן שלי?" 

קופי שנכשל במסנן הראשון לא מגיע לשני ולשלישי. 

מה מוריד אמינות בקופירייטינג? 

מחמאות עצמיות ללא הוכחה. "הכי טובים בתחום" בלי להסביר למה.

הבטחות שנשמעות גדולות מדי. "תכפיל את ההכנסות שלך תוך 30 יום" גורם לסקפטיות, לא לפעולה.

חוסר עקביות בין פלטפורמות. כשהאתר נשמע רשמי, הפוסטים שובביים, והאימיילים קרים, נוצר חוסר אמון. 

מה בונה אמינות בקופי? 

מספרים ספציפיים. "עבדנו עם 847 לקוחות" נשמע יותר אמיתי מ"אלפי לקוחות".

ספציפיות קטנה זו מאותתת שמדדו ושמרו מידע, שזה סימן של מקצועיות. 

הכרה בחסרונות. "השירות שלנו לא מתאים לכולם. אם מחפשים פתרון מהיר של שלושה ימים, לא נהיה הבחירה הנכונה.

אם מוכנים לתהליך של שלושה חודשים, נהיה הבחירה הטובה ביותר."

זה נשמע כנה, וכנות בונה אמון. 

עדויות ספציפיות. "שירות מצוין" לא שווה כלום.

"לאחר שעבדנו איתם, כמות הפניות השבועיות שלנו עלתה מ-3 ל-11" שווה הרבה. 

פיתוח קול מותג

קול המותג הוא מה שגורם לפוסט ברשת חברתית, לאימייל, ולתיאור מוצר, להרגיש כולם כמו שכתב אותם אותו אדם, גם כשלא. 

שלב 1: ארבע תכונות ולא פחות 

לבחור ארבע תכונות שמתארות את המותג. לא "מקצועי, אמין, נגיש". אלה אומרים אותו הדבר על כל עסק. אלא "ישיר, לא מתחכם, עם חוש הומור, מכיר את הקהל." 

שלב 2: להגדיר גם מה לא 

"ישיר אבל לא גס. עם חוש הומור אבל לא על חשבון הלקוח. מכיר את הקהל אבל לא מתנשא." 

שלב 3: לקחת משפט גנרי ולהפוך אותו לקול המותג 

"המוצר שלנו מעולה" → בקול ישיר ולא מתחכם: "אנחנו לא מתעסקים בסיפורים. יש לנו X שמוכיח שזה עובד." 

שלב 4: לבדוק עקביות 

לקחת שלושה חתיכות תוכן מהפלטפורמות השונות ולבדוק: האם אפשר לדעת שנכתבו על ידי אותו עסק? אם לא, יש בעיית קול. 

קופי לקמפיינים מחזוריים

השוק הישראלי מאופיין בחגים ובמועדים שיוצרים הזדמנויות שיווקיות ייחודיות.

אבל רוב הקמפיינים החגיגיים נופלים לאותה מלכודת: כולם נשמעים אותו הדבר. 

"חג שמח ממשפחת [שם העסק]" אינו קמפיין. זו ברכה. 

מה שעובד בקמפיינים חגיגיים 

לחבר את החג לערך הספציפי שהעסק מציע, לא לחג הכללי.

חנות ספרים לא מוכרת "מתנות לחג".

היא מוכרת "את הרגע שיושבים עם ספר חדש אחרי שכולם נרדמים."

זה עסקה שנמכרת לכל אחד שמכיר את התחושה הזו. 

לזכור שהתחרות מתעצמת בחגים

בתקופות שבהן כולם מפרסמים, הקופי שיבלוט הוא לא זה שצועק הכי חזק, אלא זה שמדבר הכי ספציפית לאדם אחד.

השוק הרועש הוא דווקא ההזדמנות לדבר בשקט. 

לסיכום: קופירייטינג 

קופירייטינג הוא לא מה שרוב האנשים חושבים. הוא לא "כתיבה שיווקית".

הוא מלאכה שמתחילה במחקר, ממשיכת בהבנה עמוקה של אדם אחד ספציפי, ומגיעה לכתיבה שגורמת לאדם הזה לפעול. 

כל הטכניקות שתוארו כאן, עיקרון הקורא האחד, כריית ביקורות, המגלשייה, ניגוד המחיר, קופי למובייל, קופי ל-WhatsApp, ופיתוח קול המותג, כולן משרתות מטרה אחת: לגרום לאדם הנכון להרגיש שנכתב ישירות אליו. 

כשמצליחים לגרום ללקוח לחשוב "זה בדיוק אני", הקופי עשה את עבודתו. כל השאר זה פרטים. 

הגעת לכאן במטרה למצוא מומחה בקופירייטינג או כתיבה שיווקית?

אשמח להיות זה שינסח עבורך טקסטים חדים וממירים שהופכים גולשים מתלבטים ללקוחות חוזרים😊 

 מילוי טופס ולחיצה על "שליחה"- זה עליך.
טקסטים ממירים ומשכנעים – עליי!